<h1>ראבי"ה סימן תתקס"א</h1>
<h2>דף מג.</h2>
עוד הקשה מורי אהא דאמרי' בפ"ב דקידושין, משום דהוי טביחה ומכירה ומעילה שני כתובין וכו', ומעילה גופא יליף מתרומה התם, וא"כ ליחשוב תרומה בהדייהו לענין שאם אמר לשלוחו תרום מן הרעה על היפה. [תשובתי התורם מן הרעה על היפה] אינו חייב בידי אדם כלל, לא מלקות ולא ממון ולא מיתה, אלא נשיאת חטא בידי שמים. וכל הני (דאין) [דיש] שליח לדבר עבירה התם דמיחייב שולחו היינו ממון או מיתה או מלקות בדיני אדם. תדע, דמייתי התם, האומר לחבירו צא והרוג את הנפש, ב"ש אומר, שולחו חייב וכו'. ומסיק דסבירא ליה ד(מ)שני כתובים מלמדין. ואיבעית אימא אין מלמדין, ומאי חייב, בדיני שמים, אבל הנהו מיירי בידי אדם. ונשיאת חטא דתורם מן הרעה על היפה בדיני שמים הוא. ולא יליף מעילה מתרומה אלא לעניין הכי דהוי שלוחו כמותו וכאילו הוא עשה בעצמו, ומיהו לא דמיא אהדדי כי אוכלא לדנא כדפרישית. ואם שינה לתרום לא מיחייב, דהא אין תרומתן תרומה אלא היכי דמצי למימר בהכי אמדתיך והתם תרומה, כדאיתא בפ' אלמנה ניזונית [ק' ע"א]. ותו לא מידי.
